חציר

חָצִיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חציר
הגייה*	chatzir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־צ־ר
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות

באלות של חציר

1. צומח עשבוני שנקצר ומשמש כמספוא לבהמות.

   • ”וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה.“ (מלכים א׳ יח, פסוק ה)
   • ”מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן-הָאָרֶץ.“ (תהלים קד, פסוק יד)
   • ”גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה-דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׁבוֹת הָרִים.“ (משלי כז, פסוק כה)
   • ”עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל-חָצִיר יִיבָשׁ.“ (איוב ח, פסוק יב)
   • ”הִנֵּה-נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל.“ (איוב מ, פסוק טו)

2. לשון המקרא סוג ירק מאכל לאדם.

   • ”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים“ (במדבר יא, פסוק ה)

גיזרון

1. אוגריתית חת'ר 𐎃𐎘𐎗 בהוראת מניפת-נפוי. השורש הערבי خضر (ח'־צ'־ר) מקביל לשורש י־ר־ק בעברית.
2. המילה בפסוק מספר במדבר מתורגמת ככרתי- ("כרשה"), צמח הקרוב מבחינה בוטנית לבצל ולשום.

תרגום

• אנגלית: hay‏‏‏‏
• ערבית: كلأ‏, تبن‏‏‏‏ תעתיק: תִּבְּן

ראו גם

• קש
• תבן
• שחת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חציר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חציר