חציל
מראה
חֲצִיל, חָצִיל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חציל |
הגייה* | khatsil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־צ־ל |
דרך תצורה | משקל קְטִיל |
נטיות | ר׳ חֲצִילִים, חֲצִילֵי־ |
- ירק מאכל נפוץ בצבע חום־סגול או לבן ממשפחת הסולניים.
- חציל נא אינו מאכל פופולארי, אבל בישול, טיגון או אפייה מעניקים לו טעם עשיר ומורכב.
- חציל מטוגן הנו המרכיב העיקרי במנת הסביח.
- [סלנג] כינוי ישראלי לאפרו־אמריקנים, נפוץ בעיקר בתעשיית העברת הדירות בארצות הברית, שבה דומיננטיות ישראלית.
- עשה טובה תגיד למוקה ולחציל שיבואו לעזור עם המקרר של הוניל !
גיזרון
[עריכה]- מחידושי אברהם לונץ. על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון ירק זה היא بَاذِنْجَان (בָּאדִ'נְגָ'אן). לונץ הציע את הצורה חָצֵל בשנת תרנ"ז בהערותיו ל"כפתור ופרח" לאשתורי הפרחי (ספר ב, עמ' תתל"ג,[1]) אך כבר שנתיים קודם לכן השתמש בחיבור אחר במילה "חצילים" (מבלי להציגה במפורש כחידוש), וזו הצורה שנתקבלה בסופו של דבר. בעקבותיו הציע דוד ילין (בהערת שוליים לרשימתו בעיתון "המליץ" מיום כט בטבת תר"ס)"לארץ ירדן" לדייק ולגזור את הצורה חֵיצָל, בהקבלה למשקל המילה הערבית, אך הצעתו לא נתקבלה.[1]
תרגום
[עריכה]- איטלקית: melanzana
- אינדונזית: terung
- אנגלית: eggplant, aubergine
- אספרנטו: melongeno
- גרמנית: Eierpflanze, Aubergine
- הודית: बैंगन (תעתיק: baiṅgan)
- הולנדית: eierplant, aubergine
- הונגרית: padlizsán
- וייטנמית: cà
- טגלית: talong
- טורקית: patlıcan
- יוונית: μελιτζάνα (תעתיק: melitzána)
- יפנית: 茄子 (תעתיק: nasu)
- כורדית: bacanreş
- מלאית: terung
- נורווגית: eggplante, aubergine
- סווהילית: mbilingani
- סנסקירית: वृन्ताक (תעתיק: vṛntāka)
- ספרדית: berenjena
- ערבית: باذنجان (תעתיק: בָאדִ'נְגָ'אן)
- פולנית: bakłażan, oberżyna
- פורטוגלית: berinjela
- פרסית: بادنجان (תעתיק: בָאדִנְגָ'אן)
- צ'כית: baklažán
- צרפתית: aubergine
- קוריאנית: 가지 (תעתיק: gaji)
- רומנית: vânătă
- רוסית: баклажан (תעתיק: baklažán)
- שוודית: äggplanta, aubergine
- תאילנדית: มะเขือ (תעתיק: má-kʉ̌ʉa)
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חציל |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ראובן סיוון, "לשוננו לעם", מחזור כה (תשל"ד), עמ' 27-31; שם, עמ' 80. בעקבות הערה של יהושע בלאו (מחזור כו (תשל"ה), עמ' 227) חזר בו סיוון מחלק מקביעותיו (מחזור כח (תשל"ז), עמ' 255).