מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
זעק חמס
|
| הגייה* |
za'ak khamas
|
| חלק דיבר |
פועל
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ז־ע־ק; ח־מ־ס
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
נ׳ זָעַקָה חָמָס, ר׳ זָעַקוּ חָמָס
|
- מחה על מעשה בלתי הוגן.
- ”כִּי־מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא; כִּי־הָיָה דְבַר־יהוה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל־הַיּוֹם.“ (ירמיהו כ, פסוק ח)
- ”הֵן אֶצְעַק חָמָס, וְלֹא אֵעָנֶה; אֲשַׁוַּע, וְאֵין מִשְׁפָּט.“ (איוב יט, פסוק ז)
- ”בבית-הכנסת, באזני המונים, זעק חמס על המעשה הנפשע ותבע להחרים את הרופא.“ (אדרת אליהו, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- "אבי עלי צועק חמס / שדי לו ונמאס. / ראו מיד, בבת אחת / וכבר לבי נמס." (שובב עם לב זהב, מאת תמר פרימור)
