מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- (נדיר) הביע דְּבַר-מָה בְּאֶמְצָעוּת הדיבור.
- השורש ב־ט־א ניטה במקרא פעם אחת בלבד בבניין קל, בפסוק הבא: ”יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְּקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא“ (משלי יב, פסוק יח)
השורש בטא
|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ב־ט־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּטָא
|
בּוֹטֵא
|
יִבְטָא
|
בְּטָא
|
לִבְטֹא
|
נִפְעַל
|
נִבְטָא
|
נִבְטָא
|
יִבָּטֵא
|
הִבָּטֵא
|
לְהִבָּטֵא
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
בִּטֵּא
|
מְבַטֵּא
|
יְבַטֵּא
|
בַּטֵּא
|
לְבַטֵּא
|
פֻּעַל
|
בֻּטָּא
|
מְבֻטָּא
|
יְבֻטָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּטֵּא
|
מִתְבַּטֵּא
|
יִתְבַּטֵּא
|
הִתְבַּטֵּא
|
לְהִתְבַּטֵּא
|
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
| |
|
- הביע דְּבַר-מָה בְּאֶמְצָעוּת הדיבור.
- ”אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה-וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ; וְהוּא-יָדַע וְאָשֵׁם, לְאַחַת מֵאֵלֶּה“ (ויקרא ה, פסוק ד)
- ” כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ; וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו“ (תהלים קו, פסוק לג)
- "תני בשפתים ולא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב ת"ל לבטא ושמואל אמר הגומר בלבו אינו חייב עד שיוציא בשפתיו והתני כל נדיב לב זה הגומר בלב אתה אומר" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת תרומות, פרק ג', דף י"ז)
מקור הפועל במקרא.
השורש בטא
|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ב־ט־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּטָא
|
בּוֹטֵא
|
יִבְטָא
|
בְּטָא
|
לִבְטֹא
|
נִפְעַל
|
נִבְטָא
|
נִבְטָא
|
יִבָּטֵא
|
הִבָּטֵא
|
לְהִבָּטֵא
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
בִּטֵּא
|
מְבַטֵּא
|
יְבַטֵּא
|
בַּטֵּא
|
לְבַטֵּא
|
פֻּעַל
|
בֻּטָּא
|
מְבֻטָּא
|
יְבֻטָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּטֵּא
|
מִתְבַּטֵּא
|
יִתְבַּטֵּא
|
הִתְבַּטֵּא
|
לְהִתְבַּטֵּא
|
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
| |
|
- הוּבָא לִידֵי ביטוי.
- האות ח' מבוטאת לעתים קרובות בפי דוברי האנגלית כמו הייתה ה'.
השורש בטא
|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ב־ט־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּטָא
|
בּוֹטֵא
|
יִבְטָא
|
בְּטָא
|
לִבְטֹא
|
נִפְעַל
|
נִבְטָא
|
נִבְטָא
|
יִבָּטֵא
|
הִבָּטֵא
|
לְהִבָּטֵא
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
בִּטֵּא
|
מְבַטֵּא
|
יְבַטֵּא
|
בַּטֵּא
|
לְבַטֵּא
|
פֻּעַל
|
בֻּטָּא
|
מְבֻטָּא
|
יְבֻטָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּטֵּא
|
מִתְבַּטֵּא
|
יִתְבַּטֵּא
|
הִתְבַּטֵּא
|
לְהִתְבַּטֵּא
|
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
| |
|