”כיצד בודקין את העדים? זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ו)
”בואינג 747 של חברת התעופה האמריקנית טאואר אייר יצא בסוף השבוע שעבר „כמו חדש“ ממפעל בדק מטוסים בתעשייה האווירית [...].“ ("מעריב", 13 בינואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
השימוש בבדק (2) רווח בעברית החדשה על פי הבנת הפסוק וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ. (מלכים ב' יב ח), ולפי הפועל בָּדַק.
משמעות המילה "בֶּדֶק" היתה נושא מרכזי בבחינת מהימנות כתובת יהואש (או "כתובת בדק הבית"), בה נכתב: ”וַאַעַשׂ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת וְהַקִּרֹת סָבִב וְאֶת הַיָּצִע וְהַשְׂבָכִם וְהַלּוּלִם וְהַגְרִעֹת וְהַדְּלָתֹת.“ מהימנות הכתובת נידונה בבית המשפט בתביעה פלילית על זיוף עתיקות (מדינת ישראל נגד עודד גולן, ת"פ (ירושלים) 482-04). בפסק הדין נכתב, למשל, (לגבי עדותו של פרופסור נדב נאמן):
"לגישתו, מבחינה לשונית ניתן לומר לגבי כתובת יהואש, כי קיימות סיבות לחשוד שהיא איננה אותנטית. למשל, הביטוי "ואעש את בדק הבית" הינו צירוף בלתי אפשרי בעברית כיוון שקיימת סתירה בין "לעשות" לבין "בדק" שמשמעותו פירצה, סדק. לשיטתו, מלך לא יכתוב בכתובתו שהוא עשה פירצה, וזאת הינו קובע בהשוואה לקורפוס המקראי. לשיטתו, המילים "לעשות בדק" הן בניגוד מוחלט לכל הצירופים המופיעים בקורפוס המקראי בהם מופיעה המילה "בדק". המונח "לעשות בדק" המופיע בלוח יהואש הינה עברית מודרנית שמשמעותה לתקן, לעשות תיקון בבית. לעומת זאת, בעברית מקראית, "בדק" זה פירצה ולכן המדובר על לעשות פירצה או לחזק את הבדק".
