”ואת “בעיר ההרגה” יש לראות כעין אפוקליפסה ישראלית חדשה, כי היא דומה אליה במורא הגדול והפלצות שבה, ובסערת הרוח והחזון, שאמנם איננו כאן, כבאפוקליפסה העתיקה, חזון “אחרית הימים”, אלא חזון הקץ בהווה“ (ביאליק: חייו ויצירותיו – כרך שני, מאת פישל לחובר, בפרויקט בן יהודה)
מיוונית: apokálypsis) ἀποκάλυψις) – התגלות. הלחם של המילים apó) ἀπό) – אַחַר, ו־kalúptō) καλύπτω) – לכסות. המשמעות (1) התפתחה על פי שם הספר האחרון בברית החדשה, חזון יוחנן שנכתב בלשון היוונית ושמרובים בו תאורים של המלחמות והאסונות שיבואו על העולם. היות שרוב הספרות האפוקליפטית עוסקת באסכטולוגיה, קיבלה המילה משמעות משנית ועממית הקשורה לאחרית הימים. עם זאת, אין הכרח שחיבור אפוקליפטי יעסוק באחרית הימים.