ועד הלשון העברית, מילון צמחים (תר"ץ), 1930: "אמנון ותמר"; מילון צמחי ארץ ישראל (תש"ו), 1946: "סֶגֶל שְׁלוֹשׁ-גּוֹנִי".
מחידושי שאול טשרניחובסקי. הצעתו לשם הפרח גברה על הצעות אחרות שהועלו, כמו הצעתו של יוסף קלויזנר "קטיפנית", בשל רכות הפרח, והצעת ועד הלשון העברית "שרעפת", בהשפעת הצרפתית. יש הטוענים כי ספרו של אברהם מאפו "אהבת ציון", שגיבוריו הם אמנון ותמר, תרם גם הוא ליצירת הצירוף "אמנון ותמר" ככינוי לזוג אוהבים לא שגרתיים, ולהשתרשות השם "אמנון ותמר" כשם לפרח.
מרוסית: Ivan-da-marya) Иван-да-марья) שמקורו באגדת עם רוסית על אח ואחות, אשר נפרדו בילדותם, ובבגרותם התאהבו מבלי לדעת את קרבתם. משנודע להם שהם אחים, הם מתו מחובקים והפכו לפרח אמנון ותמר. באופן דומה, באנגלית ניתן לפרח הכינוי העממי "ג'ק וג'יל". כאשר שאול טשרניחובסקי תרגם את אגדת העם הרוסית לעברית הוא השתמש בשמותיהם של אמנון ותמר.
ערך בוויקיפדיה: אמנון ותמר
טקסט בוויקיטקסט: אמנון ותמר
טקסונומיה בוויקימינים: Viola tricolor
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנון ותמר