תרעלה

תַּרְעֵלָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תרעלה
הגייה^*	tar'ela
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ע־ל
דרך תצורה	משקל תַּקְטֵלָה
נטיות	נ"י: תַּרְעֵלַת־, ר': תַּרְעֵלוֹת, כ': תַּרְעֵלָתוֹ, תַּרְעֵלָתָהּ, תַּרְעֵלָתָן

לשון המקרא חֹמֶר הַגּוֹרֵם לְתוֹפָעוֹת רָעוֹת, מֵפֵר הַבְּרִיאוּת וּמַזִּיק לָהּ; סַם הֶעָשׂוּי לְהָמִית.
- ”...אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה-אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד“ (ישעיהו נא, פסוק כב)
- ”הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה; הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה“ (תהילים ס, פסוק ה)
- אוֹ יִבָּרְאוּן עַתָּה חַיּוֹת רָעוֹת מְלֵאוֹת חֵמָה לֹא הָיוּ כְמוֹהֶם מֵאָז. יַטִּילוּ תַרְעֵלָה בוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ וּלְהָבִים מַחֲרִידִים מֵעֵינֵיהֶם (ספר חכמת שלמה, יא, יח)
- "...הוי הַכּוֹפֵר ביוצרו וייחודו לא יזכיר/ הנני מַשקֵהוּ כּוֹס תַּרְעֵלָה..." (סלמון בן ירוחם, "מלחמות אדוני", שער ט"ז)

נגזרת מן השורש המקראי ר־ע־ל. המפרשים נחלקו האם משמעו חומר ממית או רעדה, ראה בגיזרון בערך רעל.

שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:

השורש ר־ע־ל הוא שורש מגזרת השלמים.