תרעלה

תַּרְעֵלָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תרעלה
הגייה^*	Tar'ela
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ע־ל
דרך תצורה	משקל תַּקְטֵלָה
נטיות	נ"י: תַּרְעֵלַת־, ר': תַּרְעֵלוֹת, כ': תַּרְעֵלָתוֹ, תַּרְעֵלָתָהּ, תַּרְעֵלָתָן

לשון המקרא חֹמֶר הַגּוֹרֵם לְתוֹפָעוֹת רָעוֹת, מֵפֵר הַבְּרִיאוּת וּמַזִּיק לָהּ; סַם הֶעָשׂוּי לְהָמִית.
- ”...אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה-אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד“ (ישעיהו נא, פסוק כב)
- ”הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה; הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה“ (תהילים ס, פסוק ה)
- "...הוי הַכּוֹפֵר ביוצרו וייחודו לא יזכיר/ הנני מַשקֵהוּ כּוֹס תַּרְעֵלָה..." סלמון בן ירוחם, "מלחמות אדוני", שער ט"ז

שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:

השורש ר־ע־ל הוא שורש מגזרת השלמים.