שפק

שֶׂפֶק

היחס או הכמות הדרושה לסיפוק הייצר.
- ”בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ, יֵצֶר לוֹ; כָּל-יַד עָמֵל תְּבֹאֶנּוּ“ (איוב כ, פסוק כב)

מן המקרא,מילה נדירה . 'שפקו' - שם מופשט משורש ש-פ-ק , הנכתב גם באות התחילית ס', מופיע במקרא גם בצורת 'סָפֶק' , ( ומשמעותו :בהוראת צורך,סיפוק, מילוי הכמות האפשרית או הדרושה.בלשון החכמים נגזרו משם זה תיבות 'מספיק','סיפוק'.להלן מופעי השורש במקרא : ”בֵּינֵינוּ יִשְׂפּוֹק“ (איוב לד, פסוק לז); ”פֶּן-יְסִיתְךָ בְסָפֶק“ (איוב לו, פסוק יח) ; ” יִשְׂפֹּק עֲפַר“ (מלכים א׳ כ, פסוק י) ^[1].
פרסית - סַפְקְ سفك בהוראת סֹפח,סֹפג . הצירוף הפרסי 'סַפְקִי-דֲם' safki dam משמש בהוראת שפיכות (ספיחות) דמים . ז"א - "בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ" מקביל ל-בהמלא קרבו בשפיכות הדמים, יחל להרגיש מצוקה, וכולו וכולו.

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפק