שעמום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שִׁעְמוּם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שעמום |
| הגייה* | shi׳amum |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ע־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
- רגש שלילי המתעורר כתוצאה מחוסר ענין בגירוי פיזי ורגשי המורגש באותו הרגע.
- ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ה)
גיזרון[עריכה]
- ב'האור' מי"ז בשבט א' ותתכ"ד לחורבן (תרנ"ג, 1893), כותב העורך א' בן-יהודה:
במושג אחד התקשינו שנים רבות לתרגמו בדיוק בעברית, והוא מה שיתרגמהו הצרפתי 'אנואי' ואגרמני בשם 'לנגיוילה' והיא 'ליאות הנפש והרוח בסיבת לא עבודה'. בערבית יש לזה שלושה פעלים: שאם, מלל, צגר. והנה 'מלל' משמש בעברית למושגים אחרים. הפועל צגר הוא צער בעברית, וגם הוא התייחד למושג אחר. נשאר רק הפועל שאם, וכמדומה לנו שמצאנוהו גם בעברית, רק בע' תחת א', והוא מה שאמרו חכמינו 'הבטלה מביאה לידי שעמום'. אלא ששעמום על משקל פעלול להגדלה ולחיזוק, כאשר כבר הוכחנו כמה פעמים, מורה על שעם חזק במדרגה גדולה, שהגיע כבר עד שטות ובלבול הדעת. ולהמדרגה הראשונה, הקלה, המורגלת, נשתמש במשקל שעם או שְׁעָמָה.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אורדו: بوریت
- איטלקית: noia
- אנגלית: boredom
- אספרנטו: enuo
- ארמנית: ձանձրույթ
- בולגרית: скука
- גרוזינית: მოწყენილობა
- גרמנית: Langeweile
- דנית: kedsomhed
- הולנדית: verveling
- הונגרית: unalom
- הינדית: बोरियत
- טורקית: can sıkıntısı
- יוונית: πλήξη
- יפנית: 退屈
- כורדית: بێزاری
- לטבית: garlaicība
- מלאית: bosan
- סינית: 無聊
- סלובנית: dolgčas
- ספרדית: aburrimiento
- ערבית: مللّ
- פולנית: nuda
- פורטוגלית: aborrecimento
- פינית: tylsyys
- צ'כית: nuda
- צרפתית: ennui
- קוריאנית: 갑갑증
- קרואטית: dȍsada
- רומנית: plictiseală
- רוסית: скука
מידע נוסף[עריכה]
- רש"י כתב שיעמום -חולי. חולי הנוצר מחוסר מעש. יותר עמוק מרגש השיעמום בשפת הדיבור.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שעמום |