לדלג לתוכן

שעמום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׁעֲמוּם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיעמום
הגייה* shi'amum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ע־מ־ם
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
הבעות פנים של אדם משועמם
  1. רגש שלילי המתעורר כתוצאה מחוסר ענין בגירוי פיזי ורגשי המורגש באותו הרגע.
    • ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם.“ (משנה, מסכת כתובותפרק ה, משנה ה)
    • "אֲבָל מִבֵּילִינְסוֹן עַד אֶגֶד / בִּשְׁמוֹנֶה כְּבָר שׂוֹרֵר שָׁם שֶׁקֶט; / הַכֹּל שָׁקֵט, הַכֹּל רָדוּם. / מֵתִים מִזֶּה? מִשִּׁעֲמוּם!" (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
    • "בעיות, עניינים, / חדשות, עיתונים; / והכל שגרתי, / שעמום אמיתי" (יום שישי, מאת יעקב גלעד)

גיזרון

[עריכה]

במושג אחד התקשינו שנים רבות לתרגמו בדיוק בעברית, והוא מה שיתרגמהו הצרפתי 'אנואי' ואגרמני בשם 'לנגיוילה' והיא 'ליאות הנפש והרוח בסיבת לא עבודה'. בערבית יש לזה שלושה פעלים: שאם, מלל, צגר. והנה 'מלל' משמש בעברית למושגים אחרים. הפועל צגר הוא צער בעברית, וגם הוא התייחד למושג אחר. נשאר רק הפועל שאם, וכמדומה לנו שמצאנוהו גם בעברית, רק בע' תחת א', והוא מה שאמרו חכמינו 'הבטלה מביאה לידי שעמום'. אלא ששעמום על משקל פעלול להגדלה ולחיזוק, כאשר כבר הוכחנו כמה פעמים, מורה על שעם חזק במדרגה גדולה, שהגיע כבר עד שטות ובלבול הדעת. ולהמדרגה הראשונה, הקלה, המורגלת, נשתמש במשקל שעם או שְׁעָמָה.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש"י על כתובות נ"ט ע"ב, ועל נדרים פ"א ע"א: שעמום – שגעון. כך בספרות ההלכתית מבטאה המילה לא את הרגש אלא מצב נפשי וחולי הנולד מן הרגש הזה, או אף בלעדיו. ראו במשועמם

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שעמום