שמורה

שְׁמוּרָה[עריכה]

עברית חדשה שטח גאוגרפי שיש לגביו חוקים המגבילים שימוש בו.
- "כְּבָר פּוֹרְחִים נַרְקִיסִים בִּשְׁמוּרוֹת הַטֶּבַע, / מַרְבָדִים נִפְרָשִׂים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף" (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)
- השמורה בילוסטון היא אחת משמורות הטבע הגדולות בעולם.
- אין להבעיר אש בשטח השמורה ללא אישור מיוחד.
- הוראות רשות שמורות הטבע והגנים מגבילות הבערת אש ביערות הגליל.

ערך בוויקיפדיה: שמורת טבע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמורה

השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא