שלח יד
מראה
שָׁלַח יָד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שלח יד |
הגייה* | shalakh yad |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שׁלְחוּ יְדֵיהֶם, שָׁלְחוּ יְדֵיהֶן |
- לשון המקרא הושיט את ידו, לרוב כדי לקחת או למסור דבר מה.
- ”וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה.“ (בראשית ח, פסוק ט)
- ”אחי זינק, שלח ידו לתוך האש והוציא מתוכה את הספר הבוער, אך כולו היה כבר חרוך ומפויח…“ (עליתי לרגל אל ביאליק, מאת אליעזר שמאלי, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא פגע במישהו לרעה.
- לשון המקרא שלח ידו ב־: גנב, לקח לעצמו דברים לא לו.
- "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם." (אסתר ט י)
- "עורכת דין [...] ששלחה ידה בפקדונות הושעתה לצמיתות מלשכת עורכי הדין." (TheMarker, 30 במרץ 2009)
- עברית חדשה התחיל לעסוק במלאכה או באומנות מסוימת.
- ”לעתות ישבה לה בדד בחדר שמעון ותבקר את בגדיו [...] או שלחה ידה במחט לתקן מדיו [...].“ (האבות והבנים, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- ”אביו היה תחילה פקיד ברכבת ואח"כ שלח ידו במסחר פחמים.“ (ג'ורג' לנסבורי, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
מקור
[עריכה]- מן המקרא.
- מילולית כמו 1. אלא שהצירוף מבטא עסק או עניין יתר בפעולה, ברוב הפעמים מחמת הקושי או מחמת איסור בדבר. כמו ” וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים “ (בראשית ג, פסוק כב)
- 4. במקרא הנגזרת
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: he reached out
- צ'כית: natáhl ruku