מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
הושיט
|
| שורש וגזרה |
י־ש־ט
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון חז"ל העביר חפץ במרחב. הוליך חפץ מאצלו, בדר"כ בידו, לכיוון היעד.
- לא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבן נח
- ”בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו“ (משנה, מסכת חולין – פרק ד, משנה ג)
- מה עשתה האשה ההיא כיון שיצא בעלה לשוק עמדה ופתחה את החבית והושיטה ידה לתוכה ועקצתה העקרב (אבות דרבי נתן פרק א)
- ”התחיל מטיח ראשו לכותל, אמר כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד“ (בראשית רבה, פרשה כ, סימן ד)
- ”מה עשו שבנא ויואח נטלו אגרת וכתבוה ותחבוה בחץ והושיטוה בעד החלון“ (ויקרא רבה, פרשה ה, סימן ה)
- משל לשנים שהושיטו הדסים למלך אחד הושיטה לשמו ויוצאת לשם זקנו ואחד הושיטה לשם זקנו ויצאת לשמו (ילקוט שמעוני פרשת שלח רמז תשמג)
- משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים הושיט לו הקברניט את החבל, א"ל תפוס את החבל הזה בידיך ואל תניחיהו (ילקוט שמעוני תורה פרשת שלח רמז תשנ)
| השורש ישט
|
|
השורש י־שׁ־ט הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־שׁ־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הוֹשִׁיט
|
מוֹשִׁיט
|
יוֹשִׁיט
|
הוֹשֵׁט
|
לְהוֹשִׁיט
|
| הֻפְעַל
|
הוּשַׁט
|
מוּשַׁט
|
יוּשַׁט
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
