שלולית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שְׁלוּלִית[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שלולית |
| הגייה* | shlulit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־ל־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלִית |
| נטיות | ר׳ שְׁלוּלִיּוֹת |
- מקווה של מים עומדים, לרוב זמני, בדרך־כלל של מי הגשמים.
- ”הָיָה בוֹדֵק, הִגִּיעַ לְנַחַל אוֹ לִשְׁלוּלִית אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים, מַפְסִיק.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק טז, משנה ה)
- ”בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כא, עמוד ב)
- שׁוּלָה שׁוֹלָה שַׁבְּלוּלִים בַּשְּׁלוּלִית; כֹּל שַׁבְּלוּל אֲשֶׁר שׁוּלָה שׁוֹלָה הוּא שֶׁלָּהּ, (שובר שניים)
- שלוליות נוצרות עם רדת הגשמים בכל מקום שבו מצויות בקרקע שקערוריות.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- ”מאי שלולית? אמר רב יהודה, אמר שמואל – מקום שמי גשמים שוללין שם.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף סא, עמוד א)
- ”שלולית“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה א) - רס"ג תרגם לערבית "יגתמע מן אלמטר" מים הנאספים מגשמים [1].
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שלולית |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלוליות |
- אילון גלעד, "כולנו נרטבים בגללה, אבל מהי שְׁלוּלִית?". הארץ, 28/11/2018
סמוכין[עריכה]
- ↑ נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג