שקוי

שִׁקּוּי[עריכה]

נוזל בעל תכונות פלאיות; סם (תרופה או רעל) המוגש בתור נוזל.
- ”כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם כִּי אָמְרָה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי.“ (הושע ב, פסוק ז)
- ”כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי; וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי.“ (תהלים קב, פסוק י)
- ”רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ; וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.“ (משלי ג, פסוק ח)

כצורת שם הפועל שִׁקָּה שלא קיים. ראה הִשְׁקָה.

ערך בוויקיפדיה: שיקוי