מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שיכור |
| הגייה* | shikor |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוֹל |
| נטיות | נ׳ שִׁכּוֹרָה, ר׳ שִׁכּוֹרִים, נ"ר שִׁכּוֹרוֹת |
- לשון המקרא מי שדעתו מבולבלת מחמת שתיה רבה של אלכוהול.
- ”וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק יג)
- ”וַיֵּצְאוּ בַּצָּהֳרָיִם וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק טז)
- ”הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל-שֹׁתֵי יָיִן עַל-עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם.“ (יואל א, פסוק ה)
- ”יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.“ (תהלים קז, פסוק כז)
- ” מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ, אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ב, משנה ג)
- לשון חז"ל ששתה יותר מכדי צורכו.
- 2. מקביל לאכדית שַׁכּרֻ šakru. יתכן תרגום חוזר מהארמית בה השיכור נקרא רוויא רָווּי רָוֶה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שכור |
| הגייה* | sakhur |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שֹ־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ שְׂכוּרָה, ר׳ שְׂכוּרִים, נ"ר שְׂכוּרוֹת |
- (יש לשכתב פירוש זה):
- ”לְמַעַן שָׂכוּר הוּא לְמַעַן-אִירָא וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן וְחָטָאתִי וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע לְמַעַן יְחָרְפוּנִי.“ (נחמיה ו, פסוק יג)
- ”הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה, בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ח, משנה ב)
- בינוני פעול מן שָֹכַר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁכוּר.