שיחה:הכי

בירור

• משתמש:CrescentStorm כתבתי שהמילה הכי במשמעותה כיום היא שגויה (הבנה שגויה בפסוק) כמו כן אין (למיטב ידיעתי) שום מופע בעברית של המילה במשמעות זו עד לתקופה החדשה.

אתה מחקת זאת. וציינת שיש למילה משמעות של חיזוק ואישור" האם בכך אתה מסביר שזו היא המשמעות הנהוגה היום? איך זה קשור ל ה השאלה ולמילה כי?... אם בדברי הקישור שהעלת יש תשובה אנא במטותא ציין בדף זה את התוכן בקצרה (אין לי אפשרות לקרוא שם) ישוטטו רבים ותרבה הדעת--אליצור יחיא (שיחה) 23:33, 9 בפברואר 2019 (IST)

לא אני מסביר, כי אם המאמר, שאם אין באפשרותך לקרוא, צר לי. ולגבי ההבנה השגויה – מהו הפירוש הנכון של הפסוק, תמיהה?! CrescentStorm (שיחה) 01:00, 10 בפברואר 2019 (IST)

אוקיי. יהודי עונה בשאלה.. יש כאן מילה לא מובנת. שכן משמעותה תמיד היא מילת שאלה ותמיהה. כאן ההסבר היחיד שאני מכיר ומבין שהמילה משמשת כאימות. כנראה מילת התמיהה הפכה לאימות. (_ואולי זו כוונתך "אישור וחיזוק") אבל אין קשר להבנה כיום, רק בהקשר ההוא יוצאת משמעות שהוא הנכבד משלושתם ביותר ובאמת. אבל בתנ"ך זו לא משמעות המילה! והוכחה די טובה שלא מצאנו שימוש כזה בשום מקור עד תקופתינו. לא יודע מה העניין לתמך משמעות שגויה בפסוק גם אם זו לא אמת. כאילו העברית החדשה חסרה מן התפארת אם יש בה המצאות. (ויש המון) מטרתי בכל זה שהעניין יהיה כתוב לקורא שאינו מעיין. ולא יטעה כשיפתח ויקימילון. גם במילון החדש (הישן) זכורני שכתב שזו מובאה יחידה שכנראה אינה נכונה.

לסיכום: לא רואה שום יכולת להסביר את המילה המקראית במובנה העכשוי. ב. גם אם ישנה אפשרות להסביר סביר שאינו נכון כי מעולם לא דברו כך בעברית. יוצא: המילה הכי השגורה כ"כ היא המצאה חמודה וזה יופיה של העברית המתחדשת. ועדיין אם יש תשובה מתקבלת על הדעת לכל הנ"ל (ולא משנה מי ובאיזה מאמר כתב) אז כדאי להביא לתועלת המעיין. במצב הקיים אין לזה שום פשר.--אליצור יחיא (שיחה) 15:33, 10 בפברואר 2019 (IST)