שיחה:אסיר תודה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לדעתי, שגויה הקביעה הנוכחית בזאת, ששורש המילה: "תודה" הוא: י-ד-ה, אם נוטלים בחשבון את צורותיה האחרות (חלקי-הדיבר האחרים) של מילה זו-כמו, שם-הפועל: 'להודות' או,שם-העצם 'הודיה'-מילה זו האחרונה, עצמה, הנשמעת קרובה ביותר למילה (שמשמעותה, מתנה/מתת: هدية/הָדִ-יֶה) בשפה הערבית-אחותה התאומה השמית של העברית. מכאן,חשבתי, ששורש המילה, 'תודה' צריך להיות: ה-ד-ה!!!

אולם, במחשבה שניה, היתכן, שישנה הצדקה לטענה, ששורש המילה הוא: י-ד-ה (מלשון, "יד", והמילה 'תודה', מלשון, או מן הרעיון של: תודה כ-"העברה ידנית"??? (אזי, מהי העברה ידנית-של דבר גשמי, אם לא מתן תודה...? היתכן, שמדובר אפילו ב"העברה ידנית" בלתי-גשמית, כמו: לחיצת-יד??).

אפילו בהתחשב במחשבה/באפשרות "תסריט" זה, מתחזקת אמונתי, שהמדובר בשורש: ה-ד-ה ולא בשורש י-ד-ה...(שהרי, כיצד להסביר את הדמיון הצלילי בין המילה העברית והערבית (שאין להקל בה את הדעת!) לאור ההבדל השורשי של המילה בשתי השפות-בהתאם?

תודה על ההזדמנות לשתפכם בהרהוריי-הלשוניים ועבור ענינכם/תשומת-לבכם . למשובכם אודה ואצפה, אבי-משתמש AK63

שלום אבי,
בדבריך לא התיחסת למשמעות נוספת של הפעל "הודה", הקרובה ל"התודה" ול"ודוי". למשל: ”אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה“ (תהלים לב, פסוק ה), ”וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם“ (משלי כח, פסוק יג). אותי למדו שהמכנה המשתף לשתי המשמעיות הוא "הכרה בקיום ארוע" - הן בהודיה והן בהודאה.
לגבי המקבילה בערבית: הן גם هدية גזורה מהשרש "هدي", שהוראתו בדרך־כלל "הנחיה, דרך". אולי גם בעברית יש קשר בין "מנחה" ו"הנחיה". איני יודע. על כל פנים, אני מעדיף כאן השואה בין השרשים בעברית ובערבית על פני השואה בין המלים.
לבסוף, נטית הפעל בעברית היא לפי חקי גזרת נחי פ"י + נחי ל"ה. ראה למשל הורָה, הוֹגָה וכן הוקיר, הושיב וכו'. אם תרצה לשיך את הפעל לשרש "ה־ד־ה", תצטרך להחריג אותו מהנטיה הצפויה לשרש כזו (*"ההדה" במקום "הודה").
סלח לי על העכוב בתשובה, כחלון (שיחה) 00:47, 29 במאי 2013 (IDT)