שיג

אין לבלבל ערך זה עם הערך סיג.

שִֹיג

[מליצה] עניין, דבר שתופס מחשבתו של אדם.
- ”וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ“ (מלכים א׳ יח, פסוק כז)
- ”רבקה היא האשה האחת והיחידה, אשר יש לי שיח ושיג אתה; זה לי ימים רבים ושלמים, אשר הגֹה אהגה רק בה. הייפלא איפוא, כי בכול אני רואה אותה ורק אותה?“ (הצלב, מאת סיגביורן אובסטפלדר, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא. (יש לשכתב פירוש זה): הפרשנים מבארים את משמעות "שיג", שממנה נגזרה מאוחר יותר תיבת - השיג.