שושבין

שׁוּשְׁבִין[עריכה]

חבר שמלווה את החתן או הכלה לחופה בטקס נישואיהם.
- ”הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא; אוֹהֵב, זֶה שׁוּשְׁבִינוֹ; שׂוֹנֵא, כֹּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה; אָמְרוּ לוֹ, לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ג, משנה ה)
- ”ביהודה בראשונה היו מעמידין שושבינין שנים, אחד משל בית חתן, ואחד משל כלה“ (תוספתא, מסכת כתובות – פרק א, הלכה ד)
- ”תנו לי שושביני ואשמח עמו“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קמד, עמוד ב)

מארמית: במשמעות רֵעַ, חבר. השווה: ”וַהֲוַת אִתַּת שִׁמְשׁוֹן לִדְחַבְרֵיהּ דַהֲוָה שׁוֹשְׁבִינֵיהּ“ (יונתן על שופטים יד – פסוק כ).
סביר כי מקור המילה מאכדית: susapinnu. המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות באותה משמעות; ארמית: ܫܘܫ̈ܒܝܢܐ‏ (שׁוֹשְׁבִינָא), ערבית: إشبين (אִשְׁבִּין).

ערך בוויקיפדיה: שושבין