שושבין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שׁוּשְׁבִין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שושבין
הגייה* shushvin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שׁוּשְׁבִינִים
  1. אורח בחתונה המקורב לחתן או לכלה.

גזרון[עריכה]

  • כנראה שמקור המילה אינו עיברי כי אם אכדי (מופיע גם במקורות חיתיים) בצורת שֹושַֹאפִִּּנוּ 𒋢𒊓𒁉𒉡 הוסק שמדובר באכדית-בניב אשורי, וזאת בשל תחילית-שֹ' המרכיבה את המילה(שכן, בגלל הבדלי מעתק ,אם מדובר היה בניב בבל, אזי היה אמור להיות מבוטא כ-שׁוׂשַֹאפִִּּנוּ) .שֹושַֹאפִִּּנוּ , הוא חברם של החתן והכלה בשעת חופתם.
  • מן ארמית-סורית , במשמעות רע,חבר . ”וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים (שופטים יד, פסוק יא) ובתרגום ארמי - וַיִּהְיוּ אִתּוֹ. בארמית -סורית וַהְוָת אִתַת שִמשוֹן לְחַברֵיה דַהְוָה שוֹשְבִינֵיה .
  • ראו גם בערבית, אישבִּינַה إِشْبِينَة בהוראה כללית - 1)העדה למעשה טבילה - מעין-"בָּפְּטִי-זַטוֹרִית" . 2)העדה לחתונה.
  • ישנם חוקרים שהעריכו שמדובר בבנין שפעל של פועל י-ש-ב העברי והוראתו נסובה סביבב תפקיד השושבין שהיה קשור בהושבת החתן והכלה בחופתם או בביתם . השוו מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ-יָהּ“ (תהלים קיג, פסוק ט).
  • מן התוספתא מסתבר שהיו ה- ”שושבינין מפשפשין“ (תוספתא, מסכת כתובותפרק א, הלכה ו) בכלי האשה ולבדוק שמא הכניסה סדין מגואל בדם במעין מצגת נכלולית, בלתי נסלחת, ומתעתעת של "בתולי-תרמית".

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]