שרטון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׂרְטוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרטון
הגייה* sirton
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ט
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
נטיות ר׳ שִׂרְטוֹנוֹת
  1. לשון חז"ל היערמות של חול וחצץ על ידי גלים או זרמים במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות ופתחי נמלים, המהווה מכשול לשיט.
    • ”אמר רבי יצחק: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, והעלה שירטון ועליו נבנה כרך גדול שברומי.“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף כא, עמוד ב)
    • ”מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר. היתר לא אמר בו - דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון.“ (בבלי, מסכת עירוביןדף ח, עמוד א)
    • ”[...] ביום 25 אוגוסט ראו הנוסעים באניות הקיטור בלשון הים הבוטאנית אניה עומדת על שרטון במרחק 15 פרסאות־ים מיאקובשטדט.“ ("הצפירה", 15 בספטמבר 1905, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: syrtos) συρτός) - סחופת של נהר.[1] [2]
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הגאוגרפיה, תשי"ט (1959); מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות, תשע"ג (2013).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שרטון

סימוכין[עריכה]

  1. συρτός , ή, όν, in: Liddle, Scott and Jones, A Greek-English Dictionary, 1940.
  2. נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.