לשון חז"ל היערמות של חול וחצץ על ידי גלים או זרמים במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות ופתחי נמלים, המהווה מכשול לשיט.
”אמר רבי יצחק: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, והעלה שירטון ועליו נבנה כרך גדול שברומי.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף כא, עמוד ב)
”מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר. היתר לא אמר בו - דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון.“ (בבלי, מסכת עירובין – דף ח, עמוד א)
”[...] ביום 25 אוגוסט ראו הנוסעים באניות הקיטור בלשון הים הבוטאנית אניה עומדת על שרטון במרחק 15 פרסאות־ים מיאקובשטדט.“ ("הצפירה", 15 בספטמבר 1905, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
ערך בוויקיפדיה: שרטון