שרטון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׂרְטוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרטון
הגייה* sirton
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ט
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
נטיות ר׳ שִׂרְטוֹנוֹת
  1. לשון חז"ל היערמות של חול וחצץ על ידי גלים או זרמים במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות ופתחי נמלים, המהווה מכשול לשיט.
    • "אמר רבי יצחק: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, והעלה שירטון ועליו נבנה כרך גדול שברומי." (סנהדרין כא ב)
    • "מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר. היתר לא אמר בו - דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון." (עירובין ח א)
    • ”[...] ביום 25 אוגוסט ראו הנוסעים באניות הקיטור בלשון הים הבוטאנית אניה עומדת על שרטון במרחק 15 פרסאות־ים מיאקובשטדט.“ ("הצפירה", 15 בספטמבר 1905, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: syrtis) συρτις) - סחף.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הגאוגרפיה, תשי"ט (1959); מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות, תשע"ג (2013).

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

בתלמוד ירושלמי מופיעה מילה נרדפת לשרטון: "א"ר לוי יום שנתחתן שלמה לפרעה נכה מלך מצרים ירד מיכאל ונעץ קנה בים והעלה שלעטוט ונעשה חורש גדול וזה הוא כרך גדול שברומי" (ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה ב).

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שרטון