מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שדמה
|
הגייה* |
shdema
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
נטיות |
ר׳ שְׁדֵמוֹת; שַׁדְמַת־, ר׳ שַׁדְמוֹת־
|
- שדה מעובד.
- ”וְישְׁבֵיהֶן קִצְרֵי-יָד חַתּוּ וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה.“ (ישעיהו לז, פסוק כז)
- ”כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.“ (חבקוק ג, פסוק יז)
- המקור אינו ברור. באוגריתית: "שדמת".
פרשנים מפרשים[עריכה]
- פירוש רש"י: ושדמות - "שדה לבן" (שדה לגידולים נמוכי קומה).