שדמה

שְׁדֵמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שדמה
הגייה^*	shdema
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ שְׁדֵמוֹת; שַׁדְמַת־, ר׳ שַׁדְמוֹת־

שדה מעובד.
- ”וְישְׁבֵיהֶן קִצְרֵי-יָד חַתּוּ וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה.“ (ישעיהו לז, פסוק כז)
- ”כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.“ (חבקוק ג, פסוק יז)