שגש

שִׁגֵּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיגש
שורש וגזרה	שׁ־ג־שׁ
בניין	פִּעֵל

1. בלבל והמם.

   • שגש אותן בדברים אחד רך ואחד קשה ילקוט שמעוני בראשית מ"ד ד רמז קן

גיזרון

• מארמית: ”והמתי את כל העם תרגום יונתן: וָאֶשְׁגַשׁ יַת כָּל עַמְמַיָא “ (שמות כג, פסוק כז)

צירופים

• צירוף מילים

נגזרות

• שגוש

מילים נרדפות

• מילה נרדפת

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• שִׁבֵּשׁ

שָׁגַשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ג־ש
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון ימי הביניים (יש לשכתב פירוש זה):

   • דומה לחזיר שהוא שוגש באשפתות כך שוגש בצואה כשהוא קטן מסכת שמחות חיבוט הקבר
   • תבנית:צט/תנחומא

ראו גם

• גָּשַׁשׁ