מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | גישש |
| שורש וגזרה | ג־ש־ש |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא נגע ומישש בעדינות. נגיעה זהירה כשל ההולך בחושך וממשש את הסביבה.
- ”נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים“ (ישעיהו נט, פסוק י)
- "עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון. משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא." (ירושלמי יומא ה ג)
- לשון חז"ל בא במגע קל, נוגע ולא נוגע.
- "עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חייב במעשרות ובשביעית. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהספינה גוששת." (משנה חלה ב)
- עברית חדשה חיפש על ידי מישוש, התקרב על ידי מישוש.
- "וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הָיָה גּוֹשֵׁשׁ אֶל מִיטָּתִי, יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹתַי" (אפלטון, פרוטאגורס. מיוונית: יוסף ג. ליבס)
- ארמית: גְּשַׁשׁ; ערבית: גַׁשַּׁ.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גשש |
| הגייה* | gashash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־שׁ־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ גַּשָּׁשִׁים; גַּשַּׁשׁ־, ר׳ גַּשָּׁשֵׁי־ |
גשש קפיצי חיצוני (2)
- עברית חדשה אדם המפענח עקבות של בני־אדם או של בעלי־חיים.
- עברית חדשה כלי מדידה מכני לא מכויל, דמוי מחוגה עם שוקיים מעוקלות, המשמש למדידות חיצוניות ופנימיות מדויקות.
- החרט מדד את קוטרו הפנימי של הצילינדר באמצעות גשש פנימי ומיקרומטר חיצוני.
- "מדידה עקיפה - ביצוע המדידה באמצעות מכשיר עזר כגון: גשש, מחוגת עקצים." (משרד החינוך, טכנולוגיה של מתכת א', תשכ"ב)
 ערך בוויקיפדיה: גשש |
ערך בוויקיפדיה: גשש