מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
גִּשֵּׁשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
גישש
|
| שורש וגזרה |
ג־ש־ש
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא נגע ומישש בעדינות. נגיעה זהירה כשל ההולך בחושך וממשש את הסביבה.
- ”נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים“ (ישעיהו נט, פסוק י)
- "עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון. משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא." (ירושלמי יומא ה ג)
מילים נרדפות[עריכה]
- לשון חז"ל בא במגע קל, נוגע ולא נוגע.
- "עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חייב במעשרות ובשביעית. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהספינה גוששת." (משנה חלה ב)
- עברית חדשה חיפש על ידי מישוש, התקרב על ידי מישוש.
- "וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הָיָה גּוֹשֵׁשׁ אֶל מִיטָּתִי, יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹתַי" (אפלטון, פרוטאגורס. מיוונית: יוסף ג. ליבס)
- ארמית: גְּשַׁשׁ; ערבית: גַׁשַּׁ.
גַּשָּׁשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גשש
|
| הגייה* |
gashash
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ג־שׁ־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
ר׳ גַּשָּׁשִׁים; גַּשַּׁשׁ־, ר׳ גַּשָּׁשֵׁי־
|
גשש קפיצי חיצוני (2)
- עברית חדשה אדם המפענח עקבות של בני־אדם או של בעלי־חיים.
- עברית חדשה כלי מדידה מכני לא מכויל, דמוי מחוגה עם שוקיים מעוקלות, המשמש למדידות חיצוניות ופנימיות מדויקות.
- החרט מדד את קוטרו הפנימי של הצילינדר באמצעות גשש פנימי ומיקרומטר חיצוני.
- "מדידה עקיפה - ביצוע המדידה באמצעות מכשיר עזר כגון: גשש, מחוגת עקצים." (משרד החינוך, טכנולוגיה של מתכת א', תשכ"ב)
מילים נרדפות[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: גשש |
ערך בוויקיפדיה: גשש