שבועה
מראה
שְׁבוּעָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שבועה |
| הגייה* | shvu'a |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־ב־ע |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
| נטיות | ר׳ שְׁבוּעוֹת; שְׁבוּעַת־, ר׳ שְׁבוּעוֹת־ |
- התחייבות של אדם על פי דיבורו. גם אמירה המקובלת כהוכחה על העבר.
- ”אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה.“ (במדבר ל, פסוק ג)
- ”שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים שבועה“ (בבלי, מסכת שבועות – דף כב, עמוד ב)