רקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רַקָּה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רקה |
הגייה* | raka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ר־ק־ק |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ רַקּוֹת; רַקַּת־, ר׳ רַקּוֹת־; כ׳ רַקָּתוֹ |
- לשון המקרא חלק הפנים שבין המצח לאוזן, צדע.
- ”וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ“ (שופטים ה, פסוק כו)
- לנגב טיפת זיעה שמתהווה על רקתה, ממש בין התלתלים החומים "מלאך בשר ודם", כליל זיסאפל
- וַיְהִי בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֶיהָ וַתִּצֶד לוֹ לְהֲמִיתוֹ, וַתִּיר אֶת-פִּלְכָּה לְעֻמַּת רַקָּתוֹ "דָּוִד וְיִשְׁבִּי", חיים נחמן ביאליק
- אין לנהל משא ומתן כשאקדח מוצמד לרקה
- לשון המקרא צד הפנים, לחי.
- ”כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ“ (שיר השירים ד, פסוק ג)
גיזרון[עריכה]
- מקבילה בערבית: ريكا (רִיקא).
- מלשון המקרא. הפרשנים נחלקים בזיהוי האיבר. הפירוש המקובל כיום לרקה הוא צדע [1] אחרים גורסים שרקה היא לחי.[2]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
סימוכין[עריכה]
- ↑ אתר האקדמיה-[1].
- ↑ להרחבה ראו: " רקה = לחי", מאת אביתר כהן.