רחת

רַחַת

לשון המקרא כְּלִי דְמוּי אֵת הַמְּשַׁמֵּשׁ לְזְרִיָּה בָּרוּחַ.
- ”וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה – בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה“ (ישעיהו ל, פסוק כד)
- ”כדי להעמיד בה כרי? – אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כדי שתעמוד בו הרחת.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קה, עמוד א)
עברית חדשה הוֹפְכָן. כלי מטבח, מעין כף שטוחה, ללא שקערורית.

המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד (בפסוק לעיל) . שם־עצם קדום, שעניינו כף היד והחלל שנוצר בה עם הצמדת האצבעות זו לזו; כך באוגריתית: rḥtm, באכדית: rittu, בארמית: ܠܚܬܐ (לַחְתָּא). מכאן הועברה המשמעות לשם של כלי, כך גם בערבית رَاحَة (רָאחָה) – מילה המשמשת גם בהוראת כף יד (המזכירה את צורת הכלי) .
כתחליף לשם הכלי המיושן: 'רחת', קבעה האקדמיה ללשון את השם העדכני: הוֹפְכָן.