רחב לב

רְחַב לֵב

לשון המקרא גאה שמחזיק טובה לעצמו.
- ”רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת“ (משלי כא, פסוק ד)
- ”גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל“ (תהלים קא, פסוק ה)
אדם שנותן מכספו ורכושו לאנשים נזקקים מרצונו המלא, נדיב.
- ”יודה לו לילה־לילה כשזו תגן עליו מהקור הירושלמי הגדול, ובשבילו, נדבן רחב לב, הרי שמיכה שכזו, הוצאותיה כקליפת השום ואילו בשבילו, מבורך הבבלי, שמיכה זו היא ההבדל בין חורף שיקפיא את עצמותיו לבין חורף שלא יצטרך לרעוד בו מקור, ובזכות השמיכה יצליח לכתוב עוד ועוד שירים חשובים ותהיה שמחה רבה גם לנותן המתנה.“ (משורר מבקש תכריך שמיכה, מאת שלמה שבא, בפרויקט בן יהודה)

[[קטגוריה:ניבים וביטויים

חוכמה, תבונה.
- ”וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.“ (מלכים א׳ ה, פסוק ט)
- ”כשהגיעו בני לחינוך אמרתי אני בלבי, אל אלהי הרוחות, תן לי רוחב לב לדעת איזה הדרך שאבור לי בחנוכם שיהיו אנשים צדיקים בדורותם, שיהיו בעלי דעה ותמימים.“ (שנת תרל"ב, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
נדיבות
- ברוחב ליבו פיזר את ממונו לצדקה.

מקור הביטוי במקרא. בחז"ל הצירוף רחבות דעת הביטוי דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם מתפרש באופן חיובי אך י"מ לשלילה כמו דעת רחבה (בעל תאוה) מתלמידי בלעם הרשע.

לשון המקרא נבהל התרגש
- ”אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ“ (ישעיהו ס, פסוק ה)

הצירוף קיים פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל בחז"ל רוחב לב גם כן בעל משמעות הנתונה לפרשנות קוטבית.

יונתן בן עוזיאל, מתרגם מילולית: בְּכֵן תֶּחֱזִין וּתְנַהֲרִין וְתִדְחֵלִין וְיִפְתִּי לִבִּיךְ. השורש פ־ת־ה בארמית מקביל לר–ח–ב פוּתְיֵה -רוֹחבו
רש"י: ויתמה וירחב לבך
מצודות: ופחד - דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום. ורחב - יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה.
רד"ק: כאדם הנבהל בבא אליו טובה רבה פתאום ורחב לרוב הטובה ולרוב העם שיבאו בך כי כמו שיצר הלב בעבור הרעה והצרה והאבל כן ירחב לטובה ולשמחה