קיסם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קֵיסָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיסם
הגייה* kesam , keisam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ס־ם
דרך תצורה
נטיות ר׳ קֵיסָמִים; קֵיסַם־, ר׳ קֵיסְמֵי־
  1. מקל קטן, לרוב עשוי עץ.
    • "רבי אליעזר אומר, נוטל אדם קיסם (משלפניו) לחצץ בו שניו, ומגבב מן החצר ומדליק, שכל מה שבחצר מוכן הוא" (משנה ביצה ד ו)
    • "אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים, ו'חנון' שמו; ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה" (שבת נד ב)
    • "...ללקט בחוץ קיסמין יבשים להסקה ושאר מלאכות כיוצא בהן ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה בערבית: השורש قسم (ק־ס־ם), הקשור בשבירה ובחלוקה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]