מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קיסם
|
הגייה* |
kesam , keisam
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ס־ם
|
דרך תצורה |
משקל קֵטָל
|
נטיות |
ר׳ קֵיסָמִים; קֵיסַם־, ר׳ קֵיסְמֵי־
|
- גזר עץ.
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹטֵל אָדָם קִיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ו)
- ”יוֹצְאִין בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית; הַבָּנוֹת (קְטַנּוֹת) יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין וַאֲפִלּוּ בְקִיסְמִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ו)
- ”אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים, ו'חנון' שמו; ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה“ (בבלי, מסכת שבת – דף נד, עמוד ב)
- "...ללקט בחוץ קיסמין יבשים להסקה ושאר מלאכות כיוצא בהן ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
- מקבילה בערבית: השורש قسم (ק־ס־ם), הקשור בשבירה ובחלוקה.
מילים נרדפות[עריכה]