קומפלקס

קוֹמְפְּלֶקְס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קומפלקס
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־מ־פ־ל־ק־ס
דרך תצורה	מילה שאולה
נטיות	ר׳ קוֹמְפְּלֶקְסִים

1. מבנה המורכב מיחידות רבות.

   • הציעו לאישתי לנהל את קומפלקס עזריאלי, אבל היא סירבה.
   • אני גר בקומפלקס עם בריכה, חדר כושר ומשכורת טובה.

2. [פסיכולוגיה] תסביך.

   • יש לי קומפלקס עם משימות שכאלה – אני מרגישה גרועה בהן!

3. [כימיה] מולקולה המורכבת מאטום או יון מרכזי, בדרך־כלל של מתכת, ומליגנדים (חומרים מקמפלקסים) על־ידי תרומה של זוג או מספר זוגות אלקטרונים של הליגנד לאטום או ליון המרכזי.

   • נתרן ואשלגן מופיעים גם כממויימים וגם כקומפלקס למשל מנטרלי אתרים שליליים בחומצות גרעין.

4. [מתמטיקה] אמצעי אלגברי, שמאפשר לבטא את הקשר האלגברי בין ציקלוסים ושפות של מרחב כלשהו.

תרגום

• אנגלית: complex‏‏‏‏

ראו גם

• מקומפלקס

כימיה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קומפלקס