מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צָפְנַת פַּעְנֵחַ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
tzofnat pa׳neach
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
|
| שורש |
צ־פ־ן; פ־ע־נ־ח
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא תואר כבוד לאיש חכם.
- ”וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (בראשית מא, פסוק מה)
- הצירוף מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. זהו מבין הצירופים המעטים המורכבים אך ורק ממילים יחידאיות.
- יש מפרשים משורש צ־פ־ן המקראי (צפן) כלומר מפענח הצפונות וכן תרגם אונקלוס.
- אחרים דוחים פירשו זה וכתבו שזהו תואר כבוד בלשון המצרים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: צפנת פענח