כנוי שניתן ליוסף ”צָפְנַת פַּעְנֵחַ“ (בראשית מא, פסוק מה). ייתכן שמקור המילה היחידאית "פענח" הוא בנוהג מקומי לתת כינוי לאדם בשעת מינוי.[1] למרות שלמלה עצמה אין פירוש חד משמעי,[2] נקשרה המילה במשמעות צפן.[3]
יש חוקרים הסבורים שזה שיבוש של המילים המצריות שפרושן "מושיע הדור" (על פי גזניוס).
↑אברהם אבן עזרא: צפנת פענח אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף, ויהיה פירוש פענח כאשר תרגם המתרגם ארמית. והוא מכון לתרגום אונקלוס ”וברא דמיטמרן גליין ליה“ (אונקלוס על בראשית מא – פסוק מה) (האיש שהנסתרות גלויות לו).
