צפיע

צָפִיעַ[עריכה]

לשון המקרא [לא בשימוש] צואת הבהמה, ויתכן בהשאלה: ולדות
- ”וַיֹּאמֶר אֵלַי רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צְפִיעֵי הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם.“ (יחזקאל ד, פסוק טו)
- ”וְתָלוּ עָלָיו כֹּל כְּבוֹד בֵּית אָבִיו הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת כֹּל כְּלֵי הַקָּטָן מִכְּלֵי הָאַגָּנוֹת וְעַד כָּל כְּלֵי הַנְּבָלִים.“ (ישעיהו כב, פסוק כד)