צנום
צָנוּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צנום |
| הגייה* | tsanum |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־נ־ם |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ צְנוּמָה, ר׳ צְנוּמִים, נ"ר צְנוּמוֹת |
- רזה, שאין בו שומן או שאין בו לחות.
- ”וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם“ (בראשית מא, פסוק כג)
- ”פת צנומה בקערה מברכין עליה המוציא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לט, עמוד א)
גיזרון
[עריכה]- מילה מקראית. הפועל צָנַם לא קיים במקרא.
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]