צלוב

צָלוּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלוב
הגייה^*	tzaluv
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	צ־ל־ב
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ צְלוּבָה, ר׳ צְלוּבִים, נ"ר צְלוּבוֹת

שהוקע על הצלב; מת על עץ התליה.
- ”יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל, וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל, וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב, מִשּׁוּם רְפוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה י)
- ”וַאֲפִלּוּ רָאוּהוּ מְגֻיָּד, וְצָלוּב, וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ; אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ג)
- ”אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה, צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ג, משנה ה)

ערך בוויקיפדיה: צלוב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלובים