פתשגן

פַּתְשֶׁגֶן

לשון המקרא [ארכאי] דבר מה המשוכפל מחפץ מקורי; בפרט, בשכפול של מסמך.
- ”פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל־הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.“ (אסתר ג, פסוק יד)
- ”וְאֶת־פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב־הַדָּת אֲשֶׁר־נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן־לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל־עַמָּהּ.“ (אסתר ד, פסוק ח)
- ”וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת־יהוה וְחֻקָּיו עַל־יִשְׂרָאֵל.“ (עזרא ז, פסוק יא)

המילה מופיעה גם באסתר ח, פסוק יג. לעומת זאת, בעזרא ד, פסוקים יא–כג ובעזרא ה, פסוק ו מופיעה הצורה פַּרְשֶׁגֶן.
מפרסית: پچین (פּגין); הלחם של השורשים הפרוטו־אירניים -pati* – נגד, מול; וכן -čag* – הכה, או לחלופין -čai* – אסף.

ערך בוויקיפדיה: פתשגן