מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא התפשט ומתרחב ממקום למקום.
- התופעה פשתה בכל החברה.
- ”וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר“ (ויקרא יג, פסוק ז)
- ”וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה“ (ויקרא יג, פסוק כח)
- בלשון חז"ל פסה. מקביל לערבית באותו משמע 'התפשט': فَشا (פַשַׁא) [כהלכה פַשַׂא: פרוטו-שמית שׂ (ś) ← עברית שׂ אבל ← ערבית ش (שׁ)[1]].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ Leonid Kogan, in The Semitic Languages An International Handbook, Walter de Gruyter GmbH, 2011, page 55