פשוש

פָּשׁוֹשׁ[עריכה]

פשוש

לשון חז"ל(יש לשכתב פירוש זה): ציפור שיר ששויכה בעבר למשפחת הסבכיים, מהנפוצות בישראל.
- ”וְחָמָא תַּרֵין פָּשׁוֹשִׁין מִתְכַּתְשָׁין חָדָא עִם חָדָא, וְקָטְלַת חָדָא מִנְּהוֹן חֲבֶרְתָּהּ“ (ויקרא רבה, פרשה כב, סימן ד)^[1]
- "פתאום הפסיק את השירה / פשוש אחד זעיר, / אם אין מילים ואין תווים / הוא לא מוכן לשיר." (מקהלה עליזה, מאת לאה נאור)
- שְׁנֵי חֲמוֹרִים בְּחֶדְוַת נְעוּרִים הִשְׁתַּפְּכוּ בְּמִזְמוֹרִים. וְהַפָּשׁוֹשׁ נָס אֵל נַפְשׁוֹ פַּחַד שֶׁזּוֹ מַפֹּלֶת הָרִים ("שתי אווזות" / ע. הלל)
בהשאלה: כינוי חיבה לתינוק.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

מילולית, מקביל שמה אל הפועל הערבי פֲשוּחַ فَسُحَ בהוראת להתפרס, לגדול מספרית,להתרווח.

ערך בוויקיפדיה: פשוש

טקסונומיה בוויקימינים: Prinia gracilis

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פשוש