מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא חשף את שיער הראש, הוריד כיסוי ראש.
- ”וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה“ (במדבר ה, פסוק יח)
- ”וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ“ (ויקרא י, פסוק ו)
- בהשאלה מן (1): הסיר את העור התחתון שתחת העורלה.
- לשון המקרא חזר בו מכוונתו, בטל דין.
- ”יד אֲנִ֨י יְהֹוָ֤ה דִּבַּ֙רְתִּי֙ בָּאָ֣ה וְעָשִׂ֔יתִי לֹא־אֶפְרַ֥ע וְלֹא־אָח֖וּס וְלֹ֣א אֶנָּחֵ֑ם כִּדְרָכַ֤יִךְ וְכַעֲלִילוֹתַ֙יִךְ֙ שְׁפָט֔וּךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃“ (יחזקאל כד, פסוק יד)
- ”וַתִּפְרְע֥וּ כׇל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃“ (משלי א, פסוק כה)
- החזיר סכום כסף שלווה.
- 1. מצוי בערבית בתיבת ״פַֿרַעַ״ فَرَعَ בהוראת ״הסתעף החוצה״, ובתיבת ״פַֿרַעַ׳״ فَرَغَ בהוראת ״התרוקן״; מצוי בארמית בתיבת ״פְּרַע״ בהוראת ״גילה״.
| השורש פרע |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | פריצה והריסה |
| גזרה | גזרת השלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
| פ־ר־ע |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
פָּרַע |
פּוֹרֵע
(ב׳ פעוּל: פָּרוּעַ) |
יִפְרַע |
פְּרַע |
לִפְרַֹע |
| נִפְעַל |
נִפְרַע |
נִפְרָע |
יִפָּרַע |
הִפָּרַע |
לְהִפָּרַע |
| הִפְעִיל |
הִפְרִיעַ |
מַפְרִיעַ |
יַפְרִיעַ |
הַפְרַע |
לְהַפְרִיעַ |
| הֻפְעַל |
הֻפְרַע |
מֻפְרָע |
יֻפְרַע |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְפָּרֵעַ |
מִתְפָּרֵעַ |
יִתְפָּרֵעַ |
הִתְפָּרֵעַ |
לְהִתְפָּרֵעַ |
|
|