פוחח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פּוֹחֵחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פּוֹחֲחִים; נ׳ פּוֹחֲחַת
  1. לשון חז"ל מי שנראים חלקים מגופו, שבגדיו אינם מכסים כראוי, שאינו לבוש בצניעות הראויה.
    • פוחח, הנראים כרעיו ובגדיו פרומים וראשו מגולה, פורס את שמע... אינו מוציא אזכרה מפיו, בין כך ובין כך מתרגם אך אינו קורא בתורה. (מסכת סופרים, פרק יב, הלכה טו).
  2. עברית חדשה מי שאינו נוהג בכובד ראש, נוהג בחוסר אחריות, עושה מעשים שאינם ראויים.
    • ובחברת צעירים, פוחחים, צרות צרורות, רודפי רוח והולכי בטל. (אסור להיות טוב, שלום עליכם, בתרגום דן מירון).

מקור[עריכה]

  • מקור המלה אינו ידוע. בעברית חדשה הוא מעין הרחבה של המקור שבמשנה באופן שנראה קרוב לפרחח.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  2.    אנגלית: hoodlum‏, reckless‏‏‏‏‏