פצר

פָּצַר

(יש לשכתב פירוש זה): לשון המקרא הרבה דברי שכנוע לשנות את דעתו של האחר
- ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט, פסוק ג)
- ” וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת“ (בראשית יט, פסוק ט)
- ”וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת וַיִּפְצַר בּוֹ חֹתְנוֹ וַיָּשָׁב וַיָּלֶן שָׁם“ (שופטים יט, פסוק ז)

השורש במקרא כמו גם בפועל הפציר לריבוי ”כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר“ (שמואל א׳ טו, פסוק כג) הפועל בא כמה פעמים בשיכול העיצורים פרץ ויתכן שהוא המקור (פרץ במקרא לשון ריבוי)