סרהב
סִרְהֵב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרהב |
| שורש וגזרה | ס־ר־ה־ב, |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל,(סרהב ב-) הפציר, האיץ, דחק.
- "חצר חבירו כדי יין וכדי שמן בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס אמר ר"נ בר יצחק משבר ויוצא לב"ד משבר ונכנס להביא זכיותיו ת"ש מניין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת וחבל ועשה בו חבורה שהוא" (תלמוד בבלי,סדר נזיקין, מסכת בבא קמא,דף כח,עמוד א)
- "ר' מאיר אומר אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אא"כ הודיעו ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן" (תלמוד בבלי,סדר קודשים, מסכת חולין,דף צד,עמוד א)
- "אשתה אלו ומינייהו רב אחא בריה דרב איקא אמר במסרהב בו חבירו עסקינן דאמר לו בוא ושתה עמי יין ושמן ודבש דהיה לו לומר שבועה שלא אשתה עמך יין ושמן ודבש למה לי לחייב על כל אחת ואחת תנן התם תן לי חטין" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת שבועות, דף כג, ב גמרא)
גיזרון[עריכה]
מקור המילה מן התלמוד. לפעמים כתובה ללא ה"א סרב לא ברור אם שתי המילים קשורות.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- יידיש: אָנטרייַבן
- אנגלית: Urge
- פרסית: اصرار کردن
- ספרדית: instar
- ערבית: أَلْحَفَ
- אורדו: درخواست ہے کہ وہ
| השורש סרהב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|