הפציר
הִפְצִיר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | פ־צ־ר |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא הִרְבָּה הגביר הפריז
- ”כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר“ (שמואל א׳ טו, פסוק כג)
- לשון ימי הביניים הרבה דברים להשפיע על דעת השומע
- שמעון הפציר בחברו, מתחילה סירב לו אך לאחר הפצרות רבות נענה לו.
גיזרון[עריכה]
- משמעות 1 מופיע פעם אחת במקרא.
- משמעות 2 במקרא רק בפועל הקל פצר. ראו גם פרץ ב נראה שבא ממשמעות השורש פ־ר־ץ ריבוי והפרזה.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- סרהב(2)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
- [[