מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פצה פיו
|
| הגייה* |
patsa piv
|
| חלק דיבר |
פועל
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
נ׳ פָּצְתָה פִּיהָ, ר׳ פָּצוּ פִּיהֶם
|
- פתח את שפתיו על מנת לומר את דבריו.
- ”וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי, לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת, כָּל-הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף, וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף.“ (ישעיהו י, פסוק יד)
- ”פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם, כָּל-אֹיְבַיִךְ--שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ-שֵׁן, אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ; אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ, מָצָאנוּ רָאִינוּ“ (איכה ב, פסוק טז)
חושק שפתים
