פעה

פָּעָה

נֶאֱנַק, גָּנַח מִצַּעַר.
- ”הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם, אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.“ (ישעיהו מב, פסוק יד)
- "יָצְאָה הָאֵם לָתוּר בָּהָר/ עָזְבָה אֶת בְּנָהּ יָתוֹם/ וְהַגְּדִי, הוֹי, מַר לוֹ, מַר/ בָּכָה, פָּעָה עַד דֹּם" ("בין הרים"/ מתתיהו שלם)
בהשאלה: הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹל הַצֹּאן.
- "זֶה אֶל זֶה/ פִּרְחֵי שָׂדֶה/ וְאֶל טָלֶה/ גְּדִי יִפְעֶה" ("מגן וגן"/ יעקב דוד קמזון)
- "פָּרָה בָּאָחוּ לֹא גָּעָתָה/ כִּבְשָׂה בָעֵדֶר לֹא פָּעָתָה" ("מתן תורה"/ לוין קיפניס )
- "לִרְקֹד עִם רִצּוּד מֵי הַפֶּלֶג, / לִפְעוֹת עִם הַצֹּאן עַל הַשֶּׁלֶף, / יָצָאנוּ לִבְרֹחַ מִכָּאן." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ, מאת יורם טהרלב)

(1)

(2)

השורש פ־ע־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.