מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | פלוגה |
הגייה* | pluga |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | פ־ל־ג |
דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
נטיות | ר׳ פְּלֻגּוֹת; פְּלֻגַּת־, פְּלֻגּוֹת־ |
- לשון המקרא קבוצת אנשים, חבורת אנשים.
- ”וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ לִפְלֻגּוֹת בֵּית הָאָבוֹת לַאֲחֵיכֶם בְּנֵי הָעָם וַחֲלֻקַּת בֵּית-אָב לַלְוִיִּם“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק ה)
- ”מהמגרש יצא הקהל בתהלוכה, בראשה פלוגות „הפועל“ על דגליהן וארגוני הנוער, בתופים ובקול שירה.“ ("דבר", 29 באפריל 1929, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה יחידה צבאית המורכבת בדרך כלל משלוש עד חמש יחידות משנה וממפקדה.
- מן פ-ל-ג. המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- רש"י על דברי הימים ב לה ה: "לפלגות" - למחלוקת לעשות הפסח כהלכתו כדבר ה' ביד משה.
- מצודת דוד על דברי הימים ב לה ה: "לפלגות בית האבות" - למחלוקת בית האבות כ"א לבד.
- מצודת ציון על דברי הימים ב לה ה: "לפלגות" - לחלקים כמו בימיו נפלגה הארץ (בראשית י).
השורש פלג |
השורש פ־ל־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ל־ג |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
פָּלַג |
|
|
|
|
נִפְעַל |
נִפְלַג |
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הִפְלִיג |
מַפְלִיג |
יַפְלִיג |
הַפְלֵג |
לְהַפְלִיג |
הֻפְעַל |
הֻפְלַג |
מֻפְלָג |
יֻפְלָג |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
פִּלֵּג |
מְפַלֵּג |
יְפַלֵּג |
פַּלֵּג גם פַּלַּג |
לְפַלֵּג |
פֻּעַל |
פֻּלַּג |
מְפֻלָּג |
יְפֻלָּג |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְפַּלֵּג |
מִתְפַּלֵּג |
יִתְפַּלֵּג |
הִתְפַּלֵּג |
לְהִתְפַּלֵּג |
|
|