פגל
פִּגֵּל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פיגל |
| שורש וגזרה | פ־ג־ל |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל [הלכה] פסל קרבן בעבודתו במחשבה הפוסלת אותו בתנאי ההלכה. גרם לתוצאה של פיגול.
- ”השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שליא בחוץ לא פיגל המולק תורין בפנים לאכול ביציהם בחוץ לא פיגל“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ג, משנה ה)
- ”המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ד)
- {{צט/משנה|התודה מפגלת את הלחם והלחם אינו מפגל את התודה|מנחות|ב
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל גזירה לאחור מן פגול במשמעותו ההלכתית.