לשון המקרא חלקה הגבוה של העיר, לרוב מבוצרת ובה מבני השלטון, הדת ומחסנים.
בירושלים, העופל הוא לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של הר הבית. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק הטירופיאון (הגיא), מדרום על ידי גיא בן הינום, ועל ידי נחל קדרון במזרח.
המילה מופיעה כמה פעמים במקרא (מלכים ב ה' כ"ד ישעיהו ל"ב) הפרשנים קושרים לפועל העפיל (מקום גבוה) או לעפולים (מקום נסתר).
תיבת עפל ꜥꜣ.pl (ראו ציטטה אחרונה) מופיעה בלשון מצרית בפואמת קרב קדש וכנראה מורכבת מן ההלחם המצרי ꜥꜣ + (לאור חילופי עיצורים במצרית בין ל'- ר') 🠔 pr פירוש ההלחם אע+פר (=אעפל) ꜥꜣpr מילולית, בהוראת "עמודי ארמון ניצבים".
מופיע גם בכתיב אפל כצירוף של שם מקום: 'קרן אפל' - ”שאלו את ר' אליעזר עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן-אפל“ (בבלי, מסכת תענית – דף כב, עמוד ב), חז"ל כינו ללא ספק בשם "קרן העופל" המופיעה במקרא כפינה הצפונית המערבית של עיר דוד, ואילו בימי הביניים ייחסו יהודי ירושלים את השם לפינה הדרומית המזרחית של הר הבית.
מלבי"ם: שם עופל מורה על מצבר שהוא בנוי במקום גבוה, ופעל עפל מי שמפציר לעלות מלמקום גבוה הנשגב מכחו, כמו ויעפילו לעלות ההרה, ופעל עפלה על הנפש, הנפש הבלתי ישרה תתנשא לעלות למעלה ממדרגתה
ערך בוויקיפדיה: העופל