עפל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png לערך העוסק בעפל תחליף מקראי לטחרים; ראו עפלים.

עֹפֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עופל
הגייה* ofel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־פ־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ עֳפָלִים; עֹפֶל־, ר׳ עָפְלֵי־
  1. מקום או מבנה הגבוה מסביבתו.
    • "מה נמוכים הם הגמדים, בעלי עינים טרוטות, הזוחלים סביב לשדרת־האבנים התחתונה של מגדל עופל, ורושמים את קומתו, אשר לעב תגיע" (הרב קוק, הקדמה לשיר השירים)
    • "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה" (מיכה ד, ח)
  2. לשון המקרא חלקה הגבוה של העיר, לרוב מבוצרת ובה מבני השלטון, הדת ומחסנים.
    • בירושלים, העופל הוא לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של הר הבית. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק הטירופיאון (הגיא), מדרום על ידי גיא בן הינום, ועל ידי נחל קדרון במזרח.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה כמה פעמים במקרא (מלכים ב ה' כ"ד ישעיהו ל"ב) הפרשנים קושרים לפועל העפיל (מקום גבוה) או לעפולים (מקום נסתר).

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: העופל

עֻפַּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין עופל
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): גבה התנשא
    • ”הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה“ (חבקוק ב, פסוק ד)

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י: נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה שואף לבלוע ולא שבע עופלה ל' עזות כמו ויעפילו וכן עופל ובוחן
  • אבן עזרא: נפשו גבוהה
  • רד"ק: עניין גבהות הלב וזדון כמו ויעפילו.
  • מצודות: עניין התחזקות כמו ויעפילו.
  • מלבי"ם: שם עופל מורה על מצבר שהוא בנוי במקום גבוה, ופעל עפל מי שמפציר לעלות מלמקום גבוה הנשגב מכחו, כמו ויעפילו לעלות ההרה, ופעל עפלה על הנפש, הנפש הבלתי ישרה תתנשא לעלות למעלה ממדרגתה