עגן עקור

עֹגֶן עָקוּר

מצבו של עוגן כאשר הוא ציפורניו ניתקות מן הקרקעית במהלך הרמתו אל הספינה.
- עם הינתקות העוגן מן הקרקעית, על איש החרטום להודיע בקול למפקד הסירה: "העוגן עקור!" או "העוגן ניתק!".

ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940: "עֹגֶן — הַעֲלֵה!, עֹגֶן — עָקוֹר!"
האקדמיה ללשון עברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970): "(הָעֹגֶן) עָקוּר"; מונחי כלי שיט ומעגנות, תשע"ג (2013).

"ניגשתי אל החרטום והוריתי לקצר את השרשרת, כדי שבשעת הצורך נהיה מוכנים להסיע את הספינה מיד עם הינתקות העוגן." (ג'וזף קונרד, לב האפלה. פרק 2) ^[1]